<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' ערלה ורבעי פ"א</h1>
<h2>דף מג:</h2>
כל החייב בערלה חייב רבעי וכל הפטור פטור. הנוטע עץ מאכל ודעתו שיהיה סייג לגנה, או נטעו לקורותיו ולא לפירותיו, פטור מערלה. נטעו לסייג [וחזר] וחשב למאכל [או שנטעו למאכל] וחזר וחשב לסייג, כיון שחשב בו מחשבת חיוב חייב. נטעו ג' שנים לסייג ומכאן ואילך למאכל אין לו רבעי, הואיל ולא היה לו ערלה. נטע וחשב חצי הפנימי למאכל וחיצון לסייג, או חצי התחתון למאכל ועליון לסייג, מה שחשב למאכל חייב והשאר פטור. הצלף, אביונותיו חייב, קפריסין מותר.
הנוטע בשדהו לרבים בארץ ישראל חייב, שנאמר [ויקרא י"ט] ונטעתם, אפילו לרבים. בחוצה לארץ פטור. הנוטע ברשות הרבים ובספינה והעולה מאליו ברשות היחיד ונכרי שנטע אפילו לעצמו וגזלן שנטע חייבין. העולה מאליו בחורשין ואפילו הנוטע במקום שאין ישוב ולא עושה כדי טפול שמטפל בפירותיו עד שמביאו לישוב פטור. עושה כדי טפול חייב. הנוטע למצוה, כגון אתרוג [ל]לולב, זית למנורה חייב. הקדיש ואחר נטע פטור נטע ואחר הקדיש חייב. נטע בעציץ שאינו נקוב חייב, שאע"פ דלא הוי כארץ לזרעים, הוי כארץ לאילנות. נטע בתוך הבית חייב. שנטעו גוים קודם שבאו לארץ פטור, משבאו חייב אף מה שנטעו גוים, שנאמר [ויקרא י"ט] כי תבאו ונטעתם.
